חינוך, משחק ומה שבניהם- אלון ירושלמי, מנהל בית הספר המשחק פארק בחדרה

רבות מדובר בשיח האקדמי ובמערכת החינוך על הצורך במנהלי בתי ספר שיהיו מנהיגים, שיובילו באומץ תהליכי שינוי יפרצו גבולות יערערו על המוסכמות.... לכן, תקופת הקורונה, מעבר לסבל הרב ולסגרים היוותה גם נקודת מפנה אמיתית. הרי כמה פעמים בחיים יש לאדם הזדמנות לעצור את חייו ולבחון אותם? לשאול עצמו מה עליו לשנות? לא כל שכן למערכת גדולה כמו מערכת החינוך אשר קיבלה הזדמנות פז לעצור הכל ולבחון- לאן פנינו? מה כדאי לשנות? מהו למעשה תפקידה של מערכת החינוך וכיצד הכי נכון ליישמו? כמנהלים חוזרים ואומרים שהמערכת לא השכילה לחשב מסלול מחדש. הינה, עובדה, בו ביום שמצב התחלואה השתפר וניתן היה לחזור לשגרה מלאה- נאמר לכולם- חוזרים!!! תלמדו שישה ימים, תערכו מיפויים, תחזקו הוראה ותצמצמו פערים.... עולם כמנהגו נוהג... בי באופן אישי הכתה בעוצמה ההבנה, שלא משנה כמה סיסמאות ותוכניות לימוד נבנה או שיבנה משרד החינוך עבורנו- כל עוד התפקיד העיקרי של בתי הספר יהיה קשור למדידת ההישגים הלימודיים של התלמידים וכל עוד התוכניות ייבנו על ידי גורמים חיצוניים שאינם מחוברים לילדים עצמם, הלב של העשייה החינוכית לא יהיה במקום הנכון. כדי...