רשומות

פרק 7- אומץ ארגוני- היכן הוא מתחבא ומי אחראי ללממשו?

תמונה
רבות מדובר בשיח האקדמי ובמערכת החינוך על הצורך במנהלי בתי ספר שיהיו מנהיגים, שיובילו באומץ תהליכי שינוי יפרצו גבולות יערערו על המוסכמות.... לכן, תקופת הקורונה, מעבר לסבל הרב ולסגרים היוותה גם נקודת מפנה אמיתית. הרי כמה פעמים בחיים יש לאדם הזדמנות לעצור את חייו ולבחון אותם? לשאול עצמו מה עליו לשנות? לא כל שכן למערכת גדולה כמו מערכת החינוך אשר קיבלה הזדמנות פז לעצור הכל ולבחון- לאן פנינו? מה כדאי לשנות? מהו למעשה תפקידה של מערכת החינוך וכיצד הכי נכון ליישמו? כמנהלים חוזרים ואומרים שהמערכת לא השכילה לחשב מסלול מחדש. הינה, עובדה, בו ביום שמצב התחלואה השתפר וניתן היה לחזור לשגרה מלאה- נאמר לכולם- חוזרים!!! תלמדו שישה ימים, תערכו מיפויים, תחזקו הוראה ותצמצמו פערים.... עולם כמנהגו נוהג... בי באופן אישי הכתה בעוצמה ההבנה, שלא משנה כמה סיסמאות ותוכניות לימוד נבנה או שיבנה משרד החינוך עבורנו- כל עוד התפקיד העיקרי של בתי הספר יהיה קשור למדידת ההישגים הלימודיים של התלמידים וכל עוד התוכניות ייבנו על ידי גורמים חיצוניים שאינם מחוברים לילדים עצמם, הלב של העשייה החינוכית לא יהיה במקום הנכון. כדי...

פרק חמישי- מטה-חינוך: הבנת הילד כאדם שלם

אחת המטרות ששמנו לעצמנו בבית הספר המשחק הינה לראות מעבר להוראה. כלומר, הוראה במובנה הצר של המילה הינה האופן בו אנו מקנים מיומנויות וידע לילדים. ההוראה יכולה להיות מעניינת יותר, או מעניינת פחות, יבשה או מלאה חיים והילדים ייהנו ממנה בהתאם. אך למעשה, בתקופתנו, ישנם אתרים מאוד מוצלחים ומלאי עניין שיכולים להעניק תהליכי הוראה מאוד איכותיים לילדים. אחת הסיבות שהיחס למערכת החינוך הינו כמקום ש"מעסיק" את הילדים בכדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה, קשור בגורמים רבים אך בעיני, הסיבה העיקרית ליחס זה הינו העובדה שמערכת החינוך הופכת יותר ויותר למקום בו הדגש הינו על הערכה מסכמת- כלומר- האם הילדים רכשו את מיומנויות השפה, החשבון, האנגלית וכו'...האם הם עמדו בכבוד במבחני המיצ"ב. תפקידם של המורים מסתכם בלהורות להם את המיומנויות הנ"ל. והינה, דווקא כעת, בעידן הקורונה, יותר ויותר ילדים והורים מגלים שלמורים יש תפקיד הרבה יותר חשוב מהוראה גרידא. ילדים רבים ישבו בבית ולמדו בעזרת מצגות, משחקי הוראה, סרטוני יוטיוב וכו'...ומה שקרה שילדים רבים והורים רבים יוצאים בצעקה, "די", "עד...

פרק רביעי- האם אנו מחנכים ילדים להיות אנשים של הצלחה (במבחנים) או אנשים של ערך?

תמונה
כשאני פותח הרצאות להורים לרוב אני שואל :"מה אתם מאחלים עבור הילד שלכם כשיהיה גדול"? התשובות תמיד סובבות סביב אותו הרעיון :"שמח", בטוח בעצמו", "בעל ביטחון עצמי", "אכפתי", "מאושר", "בעל חשיבה עצמאית", "אמפתי"....ועוד ועוד אמירות בכיוון הזה. מעולם לא שמעתי שהורים אומרים: "אני רוצה שיידע חשבון", "אני רוצה שיידע לקרוא", "שיהיה בעל תואר אקדמי", "שיהיה עשיר" וכו'... גם כשפתחנו את שנת הלימודים עשינו סבב ובו שאלנו את ההורים :"מה אתם מאחלים לילדים שלכם השנה"? אתם יכולים לנחש שהתשובות נעו בכיוון של :"שיהיה שמח", "שיהיו לו חברים", "שירגיש אהוב" וכו'...   לא בכדי אלו התשובות שאנו שומעים, מכיוון שעמוק בפנים אנו כולנו מבינים שאדם שמח, בטוח בעצמו, בעל כישורים חברתיים וחוסן פנימי יצליח בחיים ויהיה בעל פוטנציאל להשיג כל דבר שיחפוץ בו. לצערי, לרוב החדירו בנו פרדיגמות (תפיסות חשיבה עמוקות, ולרוב לא מודעות) שהדבר הכי חשוב בבית ספר היא מהירות רכי...

פרק שלישי- דמות המחנך ועבודת הצוות בבית הספר המשחק

דמות המחנך ועבודת הצוות בבית הספר המשחק אנשים רבים פונים אלי בבקשה לחנך בבית החינוך שלנו. כולם אומרים שהרעיון של הוראה מתוך משחק קוסם להם. יחד עם זאת, כשהאדם מתחיל לעשות תהליך של היכרות מעמיקה עם עצמו ועם תפיסת החינוך המשחקית מתברר לו שלא מספיק "לשחק" עם הילדים ובכך לעזור להם ללמוד. הרעיון העמוק העומד בבסיסו של בית הספר המשחק הינו שאנו מחפשים את הדרך להעניק לכל ילד/ה את האיכות המשחקית- "משחקיות". המשחקיות כתכונה הינה דבר שונה במהותו ממשחק. תכונת המשחקיות מכילה בתוכה איכויות כגון- ספונטניות, יזמות, סקרנות, חוסן פנימי, התלהבות, יכולת חברתית ועוד.... למעשה ילדים בעלי תכונת המשחקיות הינם ילדים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוהים בעולם התעסוקתי העתידי ובכלל בתחושת הביטחון שלהם בערך עצמם. לילדים, באופן טבעי, יש את תכונת המשחקיות, הם סקרנים, שובבים, בודקים גבולות, צוחקים ומתנסים. אנחנו (המבוגרים), לצערי הרב, מנסים באופן שיטתי להכניס אותם "למסגרת" ובכך לרוב אנו מדכאים את תכונות המשחקיות. אחת הדרכים הבטוחות להרוס תכונות אלו הומצאה ע"י מערכת החינוך שנשענת על צרכים של ...

פרק שני- סדר היום בבית הספר המשחק

פרק 2- סדר היום בבית החינוך המשחק   כשאנו שואלים את עצמנו איך אנו ממלאים את האמירות הגבוהות על האיכויות המשחקיות בתוכן ממשי עלינו לזכור שללמד ילדים באופן חוויתי או משחקי זה חשוב אבל לא העיקר. לא פעם אני רואה מורים שמבחינתם יש הפרדה מוחלטת בין "למידה" לבין "משחק", ואם כבר משחקים אז זה בתוך קונוטוציה לימודית- כלומר- לימוד מתוך משחק.   בעשותנו כך אין אנו בהכרח מפתחים את תכונת המשחקיות אצל הילדים, את הגמישות, הספונטניות, החוסן או הסקרנות. לרוב המורים רוצים ללמד חומר מסוים ואז הם בונים משחק לימודי שממחיש את הכוונה. זה אכן יפה ומוסיף אך יש צורך בחשיבה חינוכית חדשה בכדי להבין שהמשחק הוא הלמידה והוא אינו כלי בשירות הלמידה. בכדי להבין את הנאמר לעיל ננסה להתבונן יחדיו במטרות העל של הגישה המשחקית. כיצד אנו מפתחים חוסן נפשי?, כיצד אנו מאפשרים גמישות, ספונטניות, הקשבה ושמחה? לטובת אלו בנינו סדר יום הבנוי כך שהוא מפתח את הנ"ל כחלק אינטגרלי של תהליך הלמידה ואינו יוצר הפרדה בין לימוד ומשחק. בבוקר כשהילדים מגיעים לבית הספר עליהם לחוש בטוחים ומוכלים. עליהם לחוש שהמחנך/...

פרק ראשון- המשחק והלמידה- האם ידורו יחדיו?

תמונה
בלוג זה נולד מתוך הצורך להרחיב וליצור בהירות במשמעות העמוקה של העשייה הפדגוגית המשחקית שהינה ייחודית.   כשהקמנו את בית הספר נשמעו קולות שאמרו- לשחק זה נחמד אבל מה עם ללמוד?, הילדים חוזרים כל יום הביתה ואומרים להורים- "היום היה כיף בבית הספר". ההורים, שמחים אך שואלים: "ומה למדתם היום"? והילדים היו עונים: "לא למדנו, שיחקנו".... כמובן שבשל חוסר במילים וראייה צרה של המושג "למידה", נוצר הרושם שבבית הספר משחקים ונהנים, אך לא לומדים.... בכדי לעשות סדר יש להסביר תחילה מהו "מושג" ולפרש שני מושגים בסיסיים- המושג "למידה" והמושג "משחק". המילה "מושג" בעברית מגיעה מהשורש להשיג, כלומר, יש לי מושג רק כאשר אני מכיר את הדבר. כששואלים אותנו משהו שאין אנו יודעים מהו, אנו עונים :"אין לי מושג"... במילים אחרות: "אני לא מבין בדבר, עדיין לא השגתי אותו בפנימיותי- עוד לא התנסיתי בו, כך שאינני יכול לענות".  יש מצבים שיש לי מושג חלקי, לדוגמא- אם ישאלו ילד קטן אם הוא יודע מהי אהבה, ייתכן מאוד שיהיה לו מושג על אהבה- א...